משלחת חוף הכרמל עם הלינה בירנבאום באושוויץ 2004, בבלוק שלה מס' 27
בו שהתה בשנים 1943-1945
Youth Mission "Hof Hakarmel" 2004 “My” Bloc 27 at Birkenau 1943 - 1945
הרצליה 30.03.05
לכבוד כל משתתפי משלחת חוף הכרמל למסע לפולין 2004 היקרים,
מכתב זה הייתי חייבת לכתוב לכם מזמן על הכל שבליבי ובמוחי כתוצאה מהמפגש הבלתי נשכח איתכם, ההכרות והקשר החם שהתפתח ביננו במסע זה לורשה, מיידנק אושוויץ. ריגשה ועודדה אותי במיוחד המוכנות שלכם להקשיב לתיאורי בכל מקום ושעה, גם מאוחר בערב, כשנפלתם מעיפות וספיגת גודש של עובדות הלא נתפסות באימתם, ואין ספור הבהרות חשובות - עד שהיה נדמה לי, שפשוט נכנסתם יחד אתי לסיפורי וגורל קרובי עליהם סיפרתי, חשתם בדרך יסוריהם עד מותם הנורא.
עדיין אני מהרהרת ברשמי אלה מהשנה שעברה, בו לוויתי אותכם עם כל שבי מאז ומעכשיו, כדי לגשר ככל יכולתי על פני העבר ההוא וההווה המתגשם בכם, דורות הצעירים, ובאלה שיבואו אחריכם.
הקשבתכם הדרוכה וההזדהות שגיליתם נתנו לי אומץ וכח להוציא ממני מחדש את תמונות האירועים ודמויות האנשים מהעבר ההוא, הטבועים עמוק בתוכי, ולתאר אותם, כאילו הכל היה עכשיו. אין לי מספיק מלים להודות לכולכם על כך – על החום והאהבה שהענקתם לי לאורך כל המסע.
אני מעינת וקוראת שוב ושוב במכתביכם הנהדרים, מלאי מחשבות ורגשות אמיתיים, טהורים לגבי האנשים שנרצחו בשואה ולגבי, אחת מהם שהיה לי המזל והנס לשרוד.
התחושות והרגשות הטובים האלה התעוררו בכם במקומות, בהם הרוע והמוות שלטו בלעדית בכח שטני, ולכך משמעות אדירה - זהו נצחון של האנושיות שבאדם.
ביקרנו יחד המקומות האלה, דרכנו על אדמת פולין, עליה הם חיו במשך דורות, ושעליה נדמו צעדיהם האחרונים בדרכם לתאי הגז הגרמנים הנאצים. היינו שם לאחד במסע הזה, אנחנו שהתנסינו בזוועה ההיא, השרידים ואלה שלא שרדו – ואתם השומעים והלומדים על כך מפי מורים, מדריכים ועדים, כדי שהזמן ושכיחת אנוש לא יכלו לטשטש ולמחוק זאת מזכרון העולם. בכך התקוה, הנחמה והסיפוק.
חשבתי שתוכן המכתבים שלכם ראוי וחשוב שיגיע לאנשים רבים, כיון שאפשר הרבה ללמוד מהם, וגם פשוט לחמם את הלב של כל מי, ששרד מהשואה, או איבד בה את קרוביו - ושל אלה המלמדים והמעבירים לעולם את הזכרון והידע על השואה. שמחתי על האפשרות לפרסמם באינטרנט ואני מקווה שגם אתם תהיו מרוצים.
שלכם, בהמון אהבה, הערכה, תודה ואיחולי הטובים ביותר!
הלינה בירנבאום
הלינה בירנבאום
נולדה ב 1929 בוארשה.
בפרוץ מלחמת העולם השניה הייתה בת עשר.
עברה את גטו וארשה עד לחיסולו הסופי.
מחנות המוות הגרמנים: מידאנק, אושוויץ.
צעדת המוות למחנות בגרמניה, רבנסבריק ונוישטאדט גלבה.
שוחררה על ידי הצבא האדום במאי 1945 בהיותה בת חמש עשרה.
עלתה לארץ בעליה בלתי לגאלית ב 1947.
הלינה שהתה לילה שלם בתא הגז של מיידאנק
וניצלה רק בגלל שנגמר לגרמנים הגז...
כל משפחתה נספתה מלבד אח אחד.
אבא ורוב קרוביה נרצחו בטרבלינקה.
אמא במיידאנק.
האח הצעיר ואשתו בני העשרים באושוויץ.
הלינה בירנבאום
כל זמן שאנחנו מזכירים אותם, הם חיים
נכון, שכבר עברו הרבה שנים
נכון, שלא חסרים ענינים עכשויים בוערים,
נכון, שמחריד לשמוע על אותם ארועים נוראים
ולחזור עליהם, לספר ולהזכיר.
לא מעטים כלל לא רוצים...
אני מרגישה שאנחנו חיבים זאת
לעצמנו – ולאלה ששם הומתו!
כל זמן שאנחנו מזכירים
הם עדיין חיים.
כל זמן שחושבים עליהם וכואבים,
שלא שותקים ולא משלימים –
למרות, ונגד השנים!
|
בטעינה...